מעבר לכוח הכבידה

אשתף בעניין אינטימי, מתוך מחשבה שהאינטימי הוא פוליטי (נכתב ביוני 2022) :

1. השבוע לפני שנה בדיוק ידעתי את המחזור האחרון. אני מסתכלת באפליקציה ומוצאת את היום ביומן ורואה שהיה זה יום רגיל, יום שבו הנחיתי סדנת כתיבה בערב, ועבדתי ככותבת ועורכת בשעות היום, והייתי בת זוג לבת זוגי ואמא לבנותי.

2. בשנים האחרונות מאז שמלאו לי חמישים ארבתי ליום הזה: ניסיתי לרשום בפרטי פרטים את קורותי בכל פעם שנתקפתי באופן מפתיע ולא סדיר בתופעות המחזור, למקרה שיהיה זה האחרון, כדי שאוכל לחשוב עליו בעתיד, אבל כמובן הוא חמק ממני, זה האחרון, משום שאפשר לדעת שהאחרון הוא אחרון רק כעבור שנה, רק בדיעבד.

3. אני חוגגת עכשיו את הרגע הזה. כמעט ארבעים שנה הייתי כפופה למחזוריות של הגוף; כמו פלנטה חגתי בקצב כמעט קבוע סביב מצבי הרוח של הרחם, עם גלי הזעם והרעב והעצב התהומי ואז השקט שנמהל בכאב, והדם, וחוזר חלילה, שבועיים של מין שקט יחסי, ואז כשבוע של סערת הנפש וחמישה ימים של שככת הסערה שתמיד נמזגת בתוך כאב, ובתוך דם, וחוזר חלילה, וחוזר חלילה.

אני חוגגת עכשיו שחרור מארבעים שנה של מסלול הכבידה שלי. אני מציינת ריחוף חדש ומסעיר בחלל ללא נקודות התייחסות (גלי החום, אני חושבת, הן כל פעם שאני מרחפת קצת קרוב מדי לחמה!).

4. אגב כך, קצת חקרתי בשבוע האחרון ולמדתי שלנשים כמוני – כאלה שמעולם לא היו בהריון – הודבק מונח רפואי בלטינית: Nulligravida. אני אוהבת את זה. אני חושבת על כך שאולי אני Nulligravida אבל אני גם Fully gravitas. כל כולי כובד הרצינות והכוונה.

5. גיליתי להפתעתי שדווקא אני לא מאוד חריגה. נדמה לי שלפחות אחת מכל חמש נשים בארצות הברית ובאירופה חיה את חייה בלי להרות, וממילא בלי ללדת. התרבות הפופולרית עדיין לא משקפת את העובדה הזאת אבל העובדה הזאת חיה ויוצרת וזה טוב.

6. אומר זאת גם כך: כל חיי הבוגרים ידעתי באופן עמוק וללא עוררין שאינני רוצה שתצא מגופי יישות אנושית; שאיני רוצה להיות בהריון ואיני רוצה ללדת ואיני רוצה להתרבות. מסלול הכבידה שלי – המחזור החודשי – היה לי לטורח ולא לתועלת.

אבל עברו השנים ובאו הנסיבות ובאה האהובה וגיליתי שלהיות הורה לבנותינו אני דווקא רוצה ויכולה. זה מה שלמדתי: שאין שום מרווח ביני ובין ההורות שלי לבנות המסוימות שלנו – הבנות שלי ושל בת זוגי; זו שילדה אותן ומגדלת אותן (ואותי) ביחד איתי. אני יודעת שלא הייתי הורה לבנות האלה בלעדיה. וזה טוב.

לשון אחר: אני רוצה לומר משהו בשבחי ההורות שאינה ביולוגית. לא כדי להקטין את הקשר הגנטי, את התאים, את התורשה, את ההנקה, את הגוף שיוצא מגוף ונמשך אליו וניזון ממנו. אלא כדי לומר משהו על כוחה המוחלט של האהבה.