בחני את עצמך: האם את פמיניסטית

או: כמה שאלות הכנה לקראת יום האשה

מה מציינים ביום האשה הבינלאומי, ב-8 במרץ?

1. את חייה ופועלה של קוקו שאנל, שהשיקה את הבושם שאנל 5 ב-8 במרץ 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, והיתה דמות מופת לנשים, כאשת עסקים מצליחה, שחגגה את הנשיות.

2. את הנשיות בכלל – את הטיפוח, העדינות ואהבת היופי, שהן טיבה של הנשיות. חברות התמרוקים אימצו את היום וקידמו אותו בכל העולם.

3. את מאבק הנשים לשוויון.

4. התארגנויות של נשים סוציאליסטיות בניו-יורק, בקופנהאגן, בברלין, במוסקבה, החל ב-1909 – לפני 110 שנים – ומאז בכל שנה ב-8 במרץ, לציין את מאבקן של נשים פעילות להשגת זכויות מלאות וחירויות פוליטיות, כלכליות וחברתיות.

כמה קראת מתוך עשר היצירות הבאות?

“הגנה על זכויות האשה” מאת מרי וולסטונקראפט, “חדר משלך” מאת וירג’יניה וולף, “המין השני” מאת סימון דה בובאר, “מיתוס הנשיות” מאת בטי פרידן, “סריסה” מאת ג’רמיין גריר, “ילוד אשה” מאת אדריאן ריץ’, “שומן הוא סוגיה פמיניסטית” של סוזי אורבך, “באקלאש” של סוזן פלודי, “בעיות מגדר” מאת ג’ודית באטלר, “מיתוס היופי” של נעמי וולף.

1. אף אחת מהן וגם לא שמעתי עליהן. אז מה: ואת קראת את “עושר העמים” של אדם סמית? את “מעבר לטוב ולרוע” של ניטשה? אל תתנשאי.

2. שמעתי על חלק מהן.

3. קראתי את “ילוד אשה”. ואת ההתחלה של “חדר משלך”. או ההיפך.

4. מכירה את כולן, קראתי את רובן, וגם את “הטרוסקסואליות כפויה והקיום הלסבי” של ריץ’, את “כלי האדון לעולם לא יפרקו את ביתו של האדון” של אודרי לורד, את “ואני לא אשה?” של סוג’ורנר טרות’, את “תיאוריה של פוליטיקה מינית” של קיית מילט, את “גברים מסבירים לי דברים” של רבקה סולניט ועוד הרבה דברים טובים אחרים.

מה לדעתך משותף לפמיניסטיות באשר הן?

1. אין להן חוש הומור והן לא מורידות שערות מהרגליים. הן פוחדות מסקס.

2. חלק מהן מורידות שערות מהרגליים אבל הן נורא ממורמרות.

3. הן בעד שוויון בין נשים וגברים.

4. יש להן חוש הומור מפותח: הן לא לוקחות שום דבר כמובן מאליו. הן מטילות ספק במערכות של סמכות ושואפות לשחרר נשים וגברים מכבלי המגדר.

איזה ספר נפתח במשפט הבא: “זמן רב היססתי אם לכתוב ספר על האשה. זהו נושא מרגיז, במיוחד לגבי נשים, והוא אינו חדש”?

1. לא יודעת. נשמע משעמם.

2. חיי, הילרי קלינטון.

3. חדר משלך, מאת וירג’יניה וולף.

4. “המין השני” מאת סימון דה בובואר – כרך ראשון, העובדות והמיתוסים.

מי כתבה ביומנה, בנובמבר 1960:

“ילדי גורמים לי את הסבל המעודן ביותר שחוויתי מעודי… לא אחת אני מצטיירת בעיני עצמי כמפלצת של אנוכיות ואי-סובלנות כלפי אותם יצורים זעירים וחפים מפשע. קולותיהם מתישים אותי, דרישותיהם הבלתי פוסקות ומעל לכל הצורך שלהם בפשטות ובסבלנות ממלאים אותי ייאוש על כשלונותי, ייאוש על מר גורלי, למלא תפקיד שאינו הולם אותי”.

1. שולמית אלוני

2. וירג’יניה וולף

3. קוקו שאנל

4. אדריאן ריץ’

מה דעתך על הפנייה בלשון נקבה לקבוצות שיש בהן גם זכרים?

1. מרב מיכאלי היא חברת כנסת מרשימה אבל הפנייה הזאת שלה בנקבה ממש מעצבנת.

2. זה עלול להרחיק גברים, גם כאלה שבעד המאבק לשוויון.

3. זה נחמד אבל קצת מייגע. לא צריך להגזים.

4. זו פנייה נהדרת, מהפכנית, מרעננת מחשבה, ויש בכוחה להשפיע על החברה, דרך שינוי השפה.

 

מהי אשה?

1. נקבה.

2. אדם (נקבה או טרנסג’נדר) שיש לה נטייה לעדינות, חוכמה, יופי, ויכולת לטפל באחרים.

3. אשה יכולה להיות כל דבר שהיא רוצה להיות.

4. האחר.

 

מה מפחיד יותר: חרדת סירוס או פחד מאונס?

1. סירוס קצת יותר. אף אחד לא מבקש סירוס.

2. מפחידים אותו דבר.

3. מפחידים אותו דבר.

4. פחד מאונס הוא פחד קונקרטי. חרדת סירוס היא חרדה מטפורית.

מה דעתך על תנועת me too?

1. הגזמה פראית של ביטוי רגשות נקם, שכולם מפסידים ממנה, גברים ונשים כאחד.

2. התחיל אמתי ונמשך כמסע צלב אלים ומיותר. אני מרגישה ממש לא נוח עם זה. זו אחת הרעות החולות של הרשתות החברתיות.

3. תנועה מרשימה.

4. אחד הדברים הטובים, המרשימים, החזקים והמסעירים שקרו באחרונה בחברה האנושית, ונקודת זכות לרשתות החברתיות. אפשרות נפתחה לנשים לדבר את מה שלא היה אפשר לדבר, ועוד בפומבי, ועוד לגרום לפוגעים בעלי כוח לשאת בתוצאות, בלי סעד מהמדינה ובתי המשפט.

מה שם הפרק ב”מיתוס היופי” שעוסק בניתוחים פלסטיים?

1. יופי

2. המנתח כאמן

3. עיצוב עצמי

4. אלימות

האם הושלמה המהפכה הפמיניסטית?

1. כן, בסך הכל. אפשר עוד קצת להשוות את השכר, ובארצות מוסלמיות יש עדיין עבודה, אבל בסך הכל אפשר להכריז על סוף המהפכה. בואו נרגיע.

2. כן. אפשר לשפר עוד קצת את הנציגות של נשים בפרלמנט ולהאריך את חופשת הלידה, אבל בסך הכל היום נשים וגברים הם שווים, מחלקים את עבודות הבית, והכל ממש טוב.

3. לא. עדיין יש פערים גדולים מדי בשכר, בשוויון הזדמנויות, בייצוג במוקדי כוח.

4. היא אף פעם לא תושלם, כי המהפכה הפמיניסטית היא לא מהפכה אלא תנועה של מחשבה, של ביקורת, שמבקשת לשחרר גברים ונשים מכבלי המגדר שלהם, לפתוח את אופקיהם, את אופקיהן, לחשוב מחדש על הדיכוטומיה בין גבריות ונשיות, לקחת מזה ומזה, לא להישאר מקובעים בהגדרות, בתפקידים. זו תנועה המבקשת לשנות מערכות מחשבה, מערכות כוח, דפוסי עבודה ויחסים, דפוסי העסקה וחלוקת משאבים, דפוסי מחשבה על הלאום ועל הלבוש, על המדיניות הציבורית ועל החלטות החיים האישיים. זו תנועה שמבקשת כל העת להסיר מגבלות שמוטלות על נשים ועל גברים בגלל נשיות וגבריות מדומיינות, והיא לא יכולה להפסיק לנוע, התנועה הזאת, ולמצוא את דרכיה כל העת מחדש.

איזה משפט מיוחס (בטעות) לגלורייה סטיינם, ממנהיגות תנועת הנשים בארצות הברית?

1. לא שמעתי עליה. מאיפה לי לדעת.

2. שמעתי עליה, לא יודעת.

3. משהו על נשים ודגים.

4. אשה זקוקה לגבר כמו שדג זקוק לאופניים.

מה דעתך על הפמיניזם, ועל פמיניסטיות?

1. יש משהו מרתיע בהגדרה הזאת: פמיניסטית. אני בעד שוויון אבל אני לא פמיניסטית. למה אי אפשר שכולנו נהיה בני אדם.

2. לוחמני מדי ומרחיק.

3. יש כל מיני פמיניסטיות, רק עם חלק מהן אני מסכימה.

4. זו אחת מתנועות המחשבה, הפעולה, ההתארגנות, השינוי, ההשפעה המסעירות ביותר, וחיוני שכל תלמיד ותלמידה מכיתה ה’ ואילך ילמדו את ההיסטוריה של התנועה, את הפילוסופיה שלה, את הוויכוחים בתוכה, את הזרמים השונים, את הדמויות המשפיעות, וייבחנו על זה בבגרות – אלא אם יבטלו את הבגרויות, שזה רעיון לא רע, ואז מספיק שילמדו ויידעו ויחשבו לאור המידע הזה שמעורר השראה.

 

 

תוצאות:

52 נקודות פחות או יותר: שלום, אחותי. יחד, ממשיכות לעבוד.

33 נקודות פחות או יותר: שלום אחותי. בהחלט לא כולן חייבות להיות פוליטיות או שוחרות תיאוריה. מספיק לקרוא את התקצירים.

26 נקודות ופחות מזה: יש לי סבלנות. לא מתייאשת.